Vayedaber

Nazir

Daf 28b

הלכה: סְתָם נְזִירוּת ל̇ יוֹם כול'. כְּתִיב תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הָא עָבַר חַייָב. גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. עַד כְּדוֹן נָזִיר טָמֵא. נָזִיר טָהוֹר. וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. מִיכָּן שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְגַלֵּחַ. וְגִילַּח. כּוּלּוֹ וְלֹא מִקְצָתוֹ. מִיכָּן שֶׁאִם שִׁייֵר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לֹא אָמַר כְּלוּם. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. אֵין לִי אֶלָּא תַעַר. מְנַיִין לְרַבּוֹת אֶת הַמְסַפְסֵף וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם כְּבַתַּעַר. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. אֵין לִי אֶלָּא תַעַר. 28b כָּל הַמַּעֲבִירִין בְּמַשְׁמַע. מִיכָּן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר בּוֹ אֶלָּא בִלְבַד.

Traduction

Il est écrit: le rasoir ne devra point passer sur sa tête; si même le Nazir l’a fait passer (s’est rasé avec n’importe quoi), il est coupable d’avoir transgressé cette défense. Il laissera croître les boucles des cheveux de la tête; or, pour arriver à cette croissance, il faut un espace d’au moins trente jours. On sait ainsi (par ces versets) qu’elle est la cause pouvant motiver l’interruption d’une période pour le Nazir pur; mais d’où le sait-on pour le Nazir qui reprend sa période avoir été impur? C’est qu’il est dit (ibid. 9): Il se rasera la tête au jour de sa pureté; ceci pouvait suffire, et comme le texte ajoute: Au septième jour il se rasera, on en conclut que le Nazir devra recommencer de se raser s’il n’a pas attendu sept jours complets après la pureté pour se raser. De plus, l’expression ''il rasera'' indique que l’on devra se raser complètement non en partie; si donc on a laissé deux cheveux, l’action de se raser est nulle. Par le verset ''le rasoir ne devra point passer sur sa tête'', on sait seulement que le rasoir est interdit; d’où sait-on que la défense est la même pour un grattoir (181)V. Tossefta à ce traité, ch. 4., ou des ciseaux? De ce qu’il est dit (en termes redondants): ''ne devra point passer sur sa tête'', de façon à englober dans l’interdit tout ce qui enlève; et, malgré cela, il y a le terme spécial ''rasoir'', pour dire qu’à l’aide de cet instrument seul l’acte de se raser entraîne l’annulation de la période (et il faudra la recommencer).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב תער לא יעבר על ראשו. ודריש לא יעבר הא אם עבר חייב וכלומר בכל דבר שהוא מעביר אפילו בזוג ואפילו סיפסף דתער לאו דוקא:

גדל פרע וכמה הוא גידול שער ל' יום. כלומר וקרא דגדל פרע להכי הוא דאתא דסותר שלשים יום דאלו לרבות שאר מעבירין לא איצטריך דמלא יעבור נפקא:

עד כדון נזיר טהור. עד כאן לא שמענו דתגלחת סותרת אלא בנזיר טהור דקרא ביה משתעי:

נזיר טמא. מנין דתגלחת סותרת בו אם גלח בתוך שבעה:

וגלח ראשו ביום טהרתו. ומה תלמוד לומר עוד ביום השביעי יגלחנו מיכאן שהוא חוזר ומגלח אם גלח בתוך שבעה של ימי טהרתו סותר וצריך לחזור ולגלח אחר ז' דתגלחת. כדי לכוף ראשו לעיקרו בעינן ואינה פחותה משבעה:

וגילח. וגלח ראשו דבנזיר טמא דריש דכולו בעינן ואם שייר שתי שערות לא עשה כלום:

ת''ל לא יעבר על ראשו כל המעבירין במשמע. א''כ למה נאמר תער מיכאן שאינו סותר בו אלא תער בלבד. דתער דקרא בא ללמדינו דאינו סותר אלא תער. לא יסתרו בו שלשים. אימא דקרא לא ממעט שאר המעבירין אלא מסתירת שלשים כדין התער אבל יסתרו בו שבעה:

רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי אִילָא בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים אֲבָל יִסְתְּרוּ בוֹ שִׁבְעָה. לֹא. בְּשֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר בּוֹ לֹא שִׁבְעָה וְלֹא שְׁלֹשִׁים. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה בֵּין נְזִיר טָהוֹר מַה בֵּין נְזִיר טָמֵא. תַּנֵּי קַל וָחוֹמֶר בְּנָזִיר טָהוֹר. תַּנֵּי קַל וָחוֹמֶר בְּנָזִיר טָמֵא. קַל בְּנָזִיר טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וָחוֹמֶר שֶׁהוּא סוֹתֵר בּוֹ שִׁבְעָה. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה שָׁנֵי בֵּין נָזִיר טָהוֹר מַה בֵּין נָזִיר טָמֵא. קַל בְּנָזִיר טָמֵא שֶׁבְּכוּלָּן סוֹתְרִין בּוֹ. וָחוֹמֶר שֶׁהוּא סוֹתֵר בּוֹ שִׁבְעָה. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה שָׁנֵי בֵּין נָזִיר טָהוֹר לְנָזִיר טָמֵא. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. מַה שָׁנֵי בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם לִבְתַעַר וְנָזִיר טָהוֹר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

⁠—Mais, demandèrent R. Aba b. Mamal et R. Ila devant R. Yossé, s’il est vrai que d’autres instruments pour se raser ne doivent pas entraîner l’annulation d’une période de trente jours, ils devraient du moins ruiner et faire renouveler celle de sept jours? -Ceci est certes inadmissible; l’exclusion de tout autre instrument est complète, et son emploi ne ruine ni la période de trente jours, ni celle de sept jours, car s’il était admis que son emploi ne ruine pas la période de 30 jours, mais bien celle de 7 jours, pourquoi établirait-on la distinction entre le Nazir pur et le Nazir impur? Or, on a enseigné: il y a un allégement et une aggravation pour le Nazir pur qui n’existe pas pour l’impur, comme par contre il y a un allégement et une aggravation pour le Nazir impur qui ne sont pas applicables au Nazir pur. Ainsi, pour le Nazir pur, il y a cet allégement à la loi que l’emploi seul du rasoir motive l’annulation de la période d’abstinence, et l’aggravation que la période à recommencer pour ce fait sera de trente jours; au contraire pour le Nazir impur, l’aggravation consiste en ce que tout instrument avec lequel on a coupé suffit à ruiner la période d’abstinence, mais l’allégement consiste en ce que la période à recommencer sera seulement de sept jours. Si donc il était admis que pour le Nazir pur, l’acte de se raser par d’autres instruments n’entraîne pas en effet le renouvellement de la période trente jours, mais celle de sept, il n’y aurait p as lieu d’établir une distinction entre le Nazir pur et l’impur. Il en est (répond R. Yossa) qui réfutent ainsi cette objection: il n’y a pas de différence entre le fait de se raser aux ciseaux, ou avec le rasoir, selon R. Eléazar, qui a dit (182)Cf. ci-dessus, (3, 4), selon l'explication additionnelle du commentaire Pné-Mosché. qu’un Nazir pur, s’étant rasé trop tôt après l’achèvement de sa période, renouvellera sept jours d’abstinence (il n’y a donc pas d’importance, selon lui, à savoir quel outil a été employé à cet effet, et en tous cas la période de sept jours est à recommencer).

Pnei Moshe non traduit

אין תימר לא יסתרו בו שלשים. דוקא אתי למעט אבל שבעה סותרין א''כ קשיא מה בין נזיר טהור לנזיר טמא בשאר המעבירין ואנן תנינן בברייתא דלקמיה דיש חומר בנזיר טמא מבנזיר טהור בהא:

תני קל וחומר בנזיר טהור. דתני מצינו קולא וחומרא בנזיר טהור מה שאין בנזיר טמא וכן בנזיר טמא מה שאין בנזיר טהור. וגי' הדפוס משובשת ומוכפלת ומוטעית וה''ג קל בנזיר טהור שאינו סותר אלא בתער וחומר שהוא סותר בו שלשים קל בנזיר טמא שהוא סותר בו שבעה וחומר שבכולן סותרין בו. שדין נזיר טהור שסותר שלשים ודוקא בתער ונזיר טמא אינו סותר אלא שבעה וכל המעבירין סותרין בו משום דבעינן שיהא בו לאחר ז' כדי לכוף ראשו לעיקרו ובכל דהו בצר ליה שיעורא:

אין תימר. השתא מסיק לה למילתיה דאין תימר בנזיר טהור לא יסתרו בו שאר המעבירין שלשים דוקא אבל שבעה סותרין הן א''כ מה שני לן בין נזיר טהור לנזיר טמא בשאר המעבירין דקאמר חומר בזה בנזיר טמא מה שאין כן בנזיר טהור שסותרין בו בכלן ואפילו בכל המעבירין הא סתירת שבעה דסותרין בנזיר טמא סותרין נמי בנזיר טהור אלא ע''כ דשאר המעבירין אינן סותרין כלל בנזיר טהור:

אית דבעי מימר. דכך השיבם ר' יסא:

מה שני בין במספרים לבתער ונזיר טהור כר' אליעזר. כלומר לר''א דאמר לעיל בפ''ב דנזיר טהור שגלח לאחר מלאת סותר שבעה כדאמר התם דיליף תגלחת הטהרה מתגלחת הטומאה ואי אמרת דמספרים בנזיר טהור סותר שבעה א''כ מה חילוק בנזיר טהור לאתר מלאת בין מספרים לתער דהא לר''א לעולם אינו סותר לאחר מלאת אלא ז' ואפילו גלח בתער וע''כ דר''א נמי דריש תער דקרא דוקא ומאי ממעט אליביה בלאחר מלאת אלא ודאי דלגמרי ממעט להו לשאר מעבירין:

תַּמָּן תַּנִּינָן. שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה. הַנָּזִיר וְהַמְצוֹרָע וְהַלְּוִיִם. וְכוּלָּן שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיֵירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לֹא עָשׂוּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא בְּנָזִיר טָמֵא. אֲבָל בְּנָזִיר טָהוֹר כֵּיוָן שֶׁגִּילַּח רוֹב רֹאשׁוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר יָצָא. רִבִּי אִמִּי כְּהָדָא דְרִבִּי אֶלְעָזָר (בֶּן עֲזַרְיָה) בָּעֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי תַעַר אֶלָּא בְנָזִיר טָהוֹר. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִים. הָא אִם הִשְׁלִים צָרִיךְ תַּעַר. דִּילְמָא לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בְנָזִיר טָמֵא בִּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. נְהִיר אַתְּ דַּהֲוִיתוֹן קַייָמִין בְּנָזִיר וְאָֽמְרִינָן. לֹא שַׁנְייָא בֵּין מִסְפָּרַיִם לַבְּתַעַר. וְאָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָא בְּנָזִיר טָמֵא. נָזִיר טָהוֹר לָמָּה לֹא. נָזִיר טָהוֹר מְגַלֵּחַ אַחַר זְרִיקָה. כֵּיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ שֻׁלְּמָה נִזְרוֹ. בְּרַם. כְּנָשׁוּר הוּא.

Traduction

On a enseigné ailleurs (183)(Negaim 14, 4).: Il y a trois personnes dont l’acte de se raser est un devoir religieux, savoir le Nazir après son abstinence, le lépreux guéri, et les lévites pendant leur service au Temple; si l’une de ces personnes s’est rasée sans employer un rasoir, ou si elle a laissé deux cheveux, c’est comme si elle n’avait rien fait. R. Eléazar dit: lorsque notre Mishna déclare que ''le fait de se raser sans employer un rasoir, ou d’avoir laissé sur la tête deux cheveux non coupés, équivaut à un acte nul'', elle parle du Nazir devenu impur pendant la période d’abstinence; pour le Nazir pur au contraire (qui à l’achèvement de sa période accomplit le cérémonial final), il suffit de s’être rasé la majeure partie de la tête, à l’aide d’un instrument quelconque. R. Amé objecta contre cette opinion de R. Eléazar (que notre Mishna parle d’un Nazir impur): puisque le fait même d’exiger l’emploi du rasoir à la fin de la période d’abstinence est dit du Nazir pur, selon ces mots (ibid. 5): le rasoir ne devra pas passer sur sa tête jusqu’à l’achèvement des jours etc., est-ce seulement en cas d’achèvement (dans un état pur) que le rasoir est nécessaire? (Son application au Nazir devenu impur, puis purifié, n’est-elle pas une déduction tirée du Nazir ordinaire)? Il est possible (fut-il répondu) que l’opinion de R. Eléazar ait en vue d’un Nazir ayant été impur et qui, en se rasant, a laissé deux cheveux (cet obstacle, alors, s’oppose à la réintégration du Nazir en son état primitif). R. Yossé dit à R. Jacob b. Aha: tu dois te souvenir que lorsque nous avons étudié le traité Nazir, nous avons dit qu’au sujet du Nazir pur il est indifférent d’employer les ciseaux, ou le rasoir, pour le cérémonial final de se raser; et R. Eléazar a dit aussi que lorsque dans la Mishna précitée on exige l’emploi du rasoir seule pour la cérémonie finale, c’est qu’il s’agit d’un Nazir devenu impur. Pourquoi à l’égard du Nazir pur, n’est-ce pas une cause d’empêchement? C’est que le Nazir pur se rase seulement après avoir eu la tête aspergée du sang de ses sacrifices; dès qu’il est ainsi sanctifié, la période d’abstinence cesse, et l’on considère ses cheveux comme coupés (peu importe alors l’instrument qui sert à les enlever; ce n’est pas cas pour le Nazir devenu impur).

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפרק בתרא דנגעים:

והלוים. בעת שנבחרו לשירות כדכתיב והעבירו תער על כל בשרם:

מתני'. דקאמרה גלח שלא בתער או שייר שתי שערות לא עשה כלום בנזיר טמא אבל בנזיר טהור אינו מעכב ב' שערות דכיון דגלח רוב ראשו יצא ואפילו שלא בתער:

רבי אמי בהדא ר' אלעזר בעי. הקשה על דברי ר''א דהרי כל עצמו של תער לא כתיב אלא בנזיר טהור דכתיב תער וגו' עד מלאת הימים ומשמע הא אם השלים צריך תער דוקא ונזיר טמא הוא דילפינן מנזיר טהור דצריך גלוח בתער והיכי קאמר ר''א דמתני' בנזיר טמא היא:

דילמא לא איתאמרת. הא דר''א אלא בנזיר טמא בשתי שערות דהא דשתי שערות מעכבין בנזיר טמא הוא אבל בנזיר טהור ברוב ראשו סגי:

נהיר את. אם זכור אתה כשהיינו שונין במסכת נזיר ואמרינן דאין חילוק בנזיר טהור בין מספרים לבתער שאחר ששלמו ימי נזירותו מגלח בכל מה שרוצה:

ואמר ר''א. נמי דמתני' דנגעים דצריך תער בנזיר טמא דוקא ורבי יוסי לא מפרש להא דר''א כר' אמי:

נזיר טהור למה לא. ומה טעם דבנזיר טהור לא מעכב תער:

נזיר טהור מגלח לאחר זריקה. מדם קרבנותיו כדתנן לקמן וכיון שקדש ראשו בזריקת דם שלמה נזרו וברם כנשור הוא שערו דכבר שלמו ימי נזירותו ואינו מעכב אם גילח במה שהוא אבל נזיר טמא עדיין לא שלמה נזרו. ולא סבירא ליה האי דרשא דרבי אמי עד מלאת הימים וכו' אלא דתער על אזהרת איסור גילוח בתוך נזרו לחודיה קאי:

Nazir

Daf 29a

משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח אַל תְּגַלַּח וְהוּא מְגַלֵּחַ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תִּיטַּמֵּא אַל תִּיטַּמֵּא וְהוּא מִיטַּמֵּא חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

Traduction

Si un Nazir boit du vin une journée (187)V. ci-dessus, 3, 5., il n’est qu’une fois coupable pour ce fait. Mais si on lui a dit plusieurs fois de ne pas boire, et qu’il persiste à boire, il est coupable pour chaque infraction. S’il se rase toute la journée, il n’est coupable qu’une fois; mais si on lui a dit plusieurs fois que c’est défendu, et pourtant il a continué à se raser, il est coupable pour chaque fois. De même, en se rendant impur pour des morts toute une journée (188)V. (Makot 3, 7), et J., même traité ibid. ( 48)., il n’est coupable qu’une fois; mais s’il a été avisé plusieurs fois de l’interdit, il est condamnable pour chaque infraction.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל היום. ולא התרו בו אלא אחת:

אל תשתה אל תשתה. שהתרו בו בין שתיה לשתיה:

הלכה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כול'. נָזִיר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. גָּרַשׂ כּוּלָּהּ הִילְכְתָא בְּפֶרֶק גֹ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' נזיר והוא בבית הקברות כו'. כתובה לעיל פ''ג הלכה ה' וע''ש:

אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָהוֹר רוֹב רֹאשׁוֹ מְעַכֵּב בּוֹ. גִּילַּח שְׁלִישׁוֹ. 29a לֹא הִסְפִּיק לְגַלְּחוֹ עַד שֶׁגָּדַל כּוּלּוֹ. מְגַלֵּחַ הַשְּׁאָר וְדַייוֹ אוֹ צָרִיךְ לְגַלֵּחַ אֶת כּוּלּוֹ. אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָמֵא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. וְדִכְוָתָהּ בְּנָזִיר טָהוֹר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְכֵן הִיא. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ כָּךְ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ.

Traduction

Toi (R. Eléazar) tu viens de dire que l’acte de s’être rasé au moins la majeure partie de la tête forme obstacle (en cas d’omission) à la cérémonie finale du Nazir pur pour être dégagé du Naziréat; si donc on a rasé le tiers seulement, puis sans achever de raser la majeure partie on laisse repousser le tout, suffit-il de raser la partie laissée intacte en commençant, ou faut-il de nouveau raser la majeure partie (y compris le premier tiers)? (Question non résolue). De même, il a été dit au sujet du Nazir impur que, lorsqu’après s’être rasé, il reste deux cheveux, c’est un obstacle à la validité de la purification, et par conséquent la période ruinée devra être renouvelée; appliquera-t-on aussi cette règle au Nazir pur, et dira-t-on que la présence de deux cheveux non coupés mettent obstacle au dégagement de l’abstinence, exigeant le renouvellement de la période? C’est bien ainsi, répondit R. Yossé b. Aboun, comme il a été enseigné (184)Tossefta à ce traité, ch. 4.: De même que le reliquat de deux cheveux forme un obstacle à la purification (lorsqu’il a fallu se raser après l’arrivée d’une impureté), de même leur présence forme obstacle si l’acte de se raser (pour le Nazir pur) est accompli d’une façon interdite.

Pnei Moshe non traduit

את אומר בנזיר טהור. הא דאמר ר''א דרוב ראשו מעכב בנזיר טהור ואם גלח שלישו ולא הספיק לגלח רובו עד שחזר וגדל כולו מהו מגלח השאר ששייר בתחלה ודיו או צריך לגלח את כולו והיינו רוב ראשו ואפילו השליש שגלח בתחלה צריך לחזור ולגלח דגלוח הראשון לאו כלום הוא ולא איפשיטא:

את אמר בנזיר טמא שתי שערות מעכבות בו. ואם כן נמי סותרות בו דגילוח מיקרי אלא הא קמיבעיא לן ודכוותה בנזיר טהור אם ילפינן נזיר טהור מנזיר טמא לענין שמעכבות בו ב' שערות וסותרות ומתני' דנגעים לאו דוקא בנזיר טמא מיירי:

וכן הוא ותני. נמי בברייתא כן:

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וְגִילַּח אֶת כּוּלּוֹ וְשִׁייֵר בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְהָיָה בָהֶן כְּדֵי לָכוּף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים וְגִילַּח פַּעַם אַחַת. מֵאַחַר שֶׁגִּילַּח כְּדֵי סֵימָן יָצָא אוֹ מֵאַחַר שֶׁשִּׁייֵר כְּדֵי סֵימָן לֹא יָצָא.

Traduction

R. Jérémie demanda: Si quelqu’un s’est rasé toute la tête et a laissé deux cheveux intacts, de sorte qu’il reste de quoi soumettre la tête au barbier deux fois, puis il les fait couper une première fois (sans enlever tout), dira-t-on qu’en raison de ce nouvel acte en signe de soumission le Nazir est dégagé du vœu, ou faut-il qu’il y revienne une seconde fois, puisqu’il reste de quoi couper encore? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

וגילח. אם גילח את כל ראשו ישייר בו ב' שערות דמעכבות בו והיה בהן שני פעמים כדי לכוף ראשן לעיקרן וחזר וגלח מהן כדי פעם אחת ושייר עוד כדי פעם אחת לכוף ראשו לעיקרו מהו:

מאחר שגלח כדי סימן. מי אמרינן מאחר שגלח גם באותן ב' שערות כדי סימן אחד והוא כדי לכוף ראשו לעיקרו יצא או מאחר ששייר עוד כדי סימן אחד לא יצא ולא איפשיטא:

רִבִּי אִילָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לְמַלְקוּת אַחַת. לְעִיכּוּב שְׁתַּיִם. לִסְתִירָה שָׁלֹשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁסִּיפְסֵף כָּל שֶׁהוּא חַייָב. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל. פָּתַר לֵיהּ רִבִּי יָסָא כָּל שֶׁהוּא מִזֶּה וְכָל שֶׁהוּא מִזֶּה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. יֵשׁ תּוֹלֵשׁ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַייָב עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם אַרְבָּעָה ללָוִים. מִשֵּׁם נָזִיר מִשֵּׁם מְצוֹרָע מִשֵּׁם יוֹם טוֹב מִשֵׁם מַקִּיף. לַלָּוִים אֲתִינָן מִיתְנֵי. אֶבָל לַמַּלְקוּת לוֹקִין אֲפִילוּ עַל אַחַת.

Traduction

R. Ila dit devant R. Yossé: on est passible des coups de lanière dès que l’on a coupé un cheveu pendant la période du Naziréat; la présence de deux cheveux met obstacle à l’acte de se raser (il faut les enlever); enfin, si pendant le Naziréat on en coupe trois, la période d’abstinence devra être renouvelée. Est-ce que notre Mishna n’est pas opposée à l’avis énoncé devant R. Yossé (que la coupe d’un cheveu entraîne la pénalité des coups), en disant: ''Si peu que l’on ait arraché, on est coupable''? (Pourquoi exige-t-il un cheveu coupé)? R. Aba b. Mamal dit que R. Yassa explique ainsi la Mishna: il s’agit d’un fragment pris d’un cheveu et d’un autre fragment d’un autre cheveu (ce qui équivaut à la coupe d’un cheveu entière, entraînant la culpabilité). Ne peut-on pas opposer à l’avis de R. Ila l’enseignement suivant (185)Tossefta à Makot ch. 4., où il est dit: Il peut arriver qu’en s’arrachant deux poils on transgresse quatre défenses, celles relatives au Nazir, au lépreux guéri (en ce cas), au repos des jours de fête (si l’on est en ce jour), enfin celle de ne pas se raser les coins de la barbe (si ces poils sont placés là); or, n’est-il pas dit que l’on est coupable pour avoir enlevé un seul poil? Cet enseignement énumère les défenses diverses que l’on s’expose à transgresser en enlevant deux poils; mais la pénalité des coups de lanière est applicable au Nazir qui n’avait coupé qu’un seul cheveu.

Pnei Moshe non traduit

למלכות. כמו למלקות ודרך הש''ס הזה להשתמש בחילוף האותיות:

אחת. אם גילח שערה אחת בתוך נזרו לוקה:

לעיכוב. אחר שהשלים נזרו ב' שערות מעכבין הגלוח:

לסתירה. אם גלח בתוך נזרו אינו סותר עד שיגלח שלשה:

מתני' פליגא על רבי אילא גרסינן. א''נ על רבי יוסי שקבלה מיניה דהא קתני והוא שסיפסף כל שהוא חייב ואפילו לא הוי שערה אחת:

כל שהוא מזה וכל שהוא מזה. מב' שערות כל שהוא והוי כעין שערה אחת:

מתני'. ברייתא פליגא על רבי אילא:

משם ארבעה לוים. אם היה נזיר ומצורע ובי''ט ומשום מקיף פאת ראשו אם היו במקום הפאות וקשיא לרבי אילא דקאמר בשערה אחת לוקה:

ללוים אתינן מיתני. כלומר הואיל וחשיב לה בהדי הני לאוין דמשכחת לה דבחדא תלישה מיחייב בארבעה והלכך קאמר שתי שערות משום דקחשיב י''ט בהדייהו ואינו חייב אלא על ב' שערות:

אבל למלקות. בנזיר אפי' על אחת לוקה:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַסְפְּסִין בְּקִלִּיקִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְפַסְפְּסִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַסְפְּסִין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַסְפְּסִין. בְּתַשׁ.

Traduction

L’un enseigne (186)V. J., Betsa 4, 2.: le Nazir peut démêler (les cheveux embrouillés) en les frottant d’une étoffe grossière, cilicia; l’autre enseigne que c’est interdit de telle façon. R. Hisda dit: le premier avis s’applique à l’homme sain (non exposé par là à devenir chauve); la deuxième opinion se rapport à un homme faible (qui serait en danger de perdre ainsi la chevelure).

Pnei Moshe non traduit

ומפספסין בקליקין. כמין בגד עשוי משער העזים ומפספסין בו ומותר הנזיר לפספס בהן שערו:

מאן דאמר מפספסין בבריא. ושערו חזק ואין חוששין לתלישת השער בפספוס זה:

בתש. שתש כחו ובפיספוס כל שהוא יבא לתלישת שערו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source